MRI ראש ומערכת הראייה

אחת הסיבות להפניית מטופל לבדיקת MRI ראש היא תפקוד לא תקין של מערכת הראייה – כשיש חשד שהפגיעה בתפקוד נוצרה עקב פגיעה במוח.

מערכת הראייה היא המערכת המשוכללת ביותר מבין מערכות החישה השונות בגוף האדם, ובאופן כללי מערכת עדינה מאוד, מורכבת מאוד ובעלת יכולות מרשימות (לא רק לאדם, כמובן, יש מערכת ראייה משוכללת – כלבים, למשל, הניחנו בשדה ראייה רחב יותר מזה שלנו, כ-250 מעלות לעומת 180 מעלות של האדם, וחתולים רואים הרבה יותר טוב בחושך מאיתנו). כשהמערכת החשובה הזאת אינה מתפקדת היטב, איכות החיים שלנו נפגעת דרמטית ויש צורך לברר מה פוגם בתפקודה ואחת הדרכים לעשות זאת היא MRI ראש.

MRI ראש, כמו כל בדיקת MRI, היא בדיקה מדויקת מאוד, לא פולשנית ולא מסוכנת. לא כרוכה בה קרינה (העיקרון עליו
מושתתת בדיקת MRI ראש הוא פענוח תגובת האטומים בגוף שלנו לגלי רדיו המשודרים בתוך שדה מגנטי רב עוצמה), וגם אי הנוחות בה אינה גבוהה במיוחד (הקושי לשהות 30-40 דקות בתוך חלל סגור ורעש חזק, אותו ניתן לעמעם באמצעות אטמי אוזניים). התועלת של MRI ראש, לעומת זאת, גבוהה במיוחד בזכות התמונה המדויקת להפליא שהיא מספקת.

החלק במוח שמעבד את האותות העצביים ששולחות אליו העיניים (אחרי שהמירו אור לכדי אותות אלה) נקרא קליפת המוח הראייתית (Visual Cortex) והיא נמצאת באונה העורפית (במקביל, אגב, מגיעים אותות מהעיניים אל אזור אחר במוח, הגרעין העל-תצלובתי שבהיפותלמוס, שמהווה למעשה את השעון הביולוגי שלנו). קליפת המוח הראייתית מחולקת למספר תחנות עיבוד, הממוספרות ב- V1, V2, V3 וכן הלאה. פגיעה בכל אחת משכבות אלה עלולה להוביל לפגיעה במערכת הראייה כולה – כשהכלי הטוב ביותר לזהות את הפגיעה ומכך את הטיפול הטוב יותר הוא MRI ראש.

קליפת הראייה העיקרית – V1 – מחולקת לאזורים, כשכל אזור מקבל מידע הנוגע לחלק אחר של שדה הראייה, החלק העליון של קליפת הראייה העיקרית מקבל את המידע לגבי החלק התחתון של שדה הראייה וכו'. אחד הדברים המעניינים שהמדע מצא בהקשר זה הוא שחלק גדול מ- V1 מוקדש לחלק קטן יחסית של שדה הראייה, תופעה המאפשרת לנו מיקוד בדבר מסוים מתוך אינסוף הגירויים הוויזואליים שסביבנו.

באופן כללי מערכת הראייה נדרשת לבצע פעולות מאוד מורכבות עם האותות העצביים המתקבלים אליה: לזהות צורות, צבעים, פנים, מקומות, למקם כל אחד מהאלמנטים שבשדה הראייה שלנו ביחס אלינו מבחינת מרחק וזווית, לספק למוח מידע על תנועות של עצמים בקרבתנו (מהירות + כיוון) ועוד. הידע שלנו אודות תפקודים אלה אמנם התקדם מאוד, בין השאר הודות לבדיקות MRI  ראש, המשמשות לא רק לאבחון מחלות אלא גם למחקרים מדעיים, אולם עדיין לא הכל ידוע – ומחקרים רבים ממשיכים כל העת למפות את המוח בכלל ואת קליפת המוח הראייתית בפרט על-מנת למצוא איזה שכבה אחראית לאיזו פעילות ואיך הכל מתחבר בסופו של דבר לכדי תמונה רחבה ומקיפה של המציאות כפי שהיא נקלטת בתודעה שלנו.