בדיקת MRI הופכת בהדרגה לאחד הכלים הרפואיים הנפוצים ביותר לאבחון מצב גוף האדם, ובפרט המוח, עמוד השדרה, השדיים, הצוואר, הגפיים והמפרקים. בדיקת MRI היא כלי חדש יחסית בשרות המדע והרפואה: מכשיר ה-MRI (ראשי תיבות של Magnetic Resonance Imaging) הומצא בשנות השבעים של המאה העשרים, וכמובן שחלפו עוד כמה וכמה שנים עד שבדיקת MRI הפכה לנפוצה ומקובלת במקרים רבים.
הראשון שרשם פטנט על סריקת גוף האדם באמצעות תהודה מגנטית היה פרופסור אמריקאי ממוצא ארמני בשם ריימונד דמדיאן. הוא עשה זאת ב-1972, אולם נדרשו עוד 5 שנים עד שהתבצעה בפועל בדיקת MRI על בן אדם – אחד הסטודנטים של פרופ' דמדיאן שהתנדב לעבור בדיקת MRI ב-3 ביולי 1977.
על אף הפטנט שרשם פרופ' דמדיאן, הקרדיט על המצאת ה-MRI נזקף לזכותם של שני מדענים אחרים: פיטר מנספילד ופול לוטרבור. פול לוטרבור הוא חוקר אמריקאי, שהיה זה שהגה את הרעיון לנצל עקרונות פיזיקליים ידועים, שהיו כבר בשימוש, על מנת למפות את גוף האדם ולסרוק אותו כדי לאבחן את מצבו. פיטר מנספילד הוא חוקר בריטי, שפיתח תהליכים מתמטיים המאפשרים פענוח מהיר ויעיל של ממצאי בדיקת MRI. על תרומתם המשותפת שאפשרה פריצת דרך של ממש הן באבחון הרפואי והן במחקר זכו השניים בפרס נובל לרפואה בשנת 2003 (למורת רוחו של פרופ' דמדיאן, שטען כי הוא זה שבעצם המציא את ה-MRI).
כך או כך, בדיקת MRI – המאפשרת מבט מדויק אל איברים פנימיים ומסוגלת לאבחן אזורים פגועים במוח, בעמוד השדרה ובאזורים אחרים – חוללה מהפכה וכיום נערכות מיליוני בדיקות MRI ברחבי העולם מדי חודש, בדיקות המצילות חיי אדם רבים בזכות האבחון המדויק והמהיר.
בדיקות MRI בישראל
במדינת ישראל, נכון לשנת 2009, היו רק עשרה מכשירי MRI וכתוצאה מהיחס הנמוך בין מספר המכשירים לבין מספר התושבים (ובהתאם מספר הנזקקים לבדיקת MRI), התור לבדיקת MRI היה ארוך מאד. בספטמבר 2010 הודיע משרד הבריאות על הכנסת 13 מכשירים נוספים, שיקצרו באופן משמעותי את ההמתנה לבדיקת MRI.
בדיקת MRI נמשכת כחצי שעה, ואינה כרוכה בתופעות לוואי מזיקות ובפרט הגוף לא סופג קרינה במהלכה. בתחילת הדרך ה-MRI נקרא NMRI כשה-N מייצג את המילה Nuclear, אולם מחשש שהציבור יקשר את הבדיקה לקרינה, שכאמור לא קיימת, הוחלט להשמיט את ה-N.
אמנם בדיקת MRI לא חפה מאי נעימויות והיא כוללת את הצורך לשכב ללא תנועה חצי שעה, קולות נקישה רמים הנשמעים במהלכה וגם השהייה בתוך גליל גדול וסגור, אולם אי נעימויות אלה בטלות בשישים אל מול התועלת העצומה בבדיקה: היכולת לזהות במהירות, ובדיוק רב, קיומם של גידולים במוח, מצבן של פריצות דיסק, גידולים סרטניים, אבנים במרה ופתולוגיות אחרות.
גם כיום התורים לבדיקת MRI אינם קצרים, ונדרשת המתנה ארוכה, זאת על אף הפעלתם של מכשירי ה-MRI היקרים במשמרות כולל בשעות הערב והלילה – אולם אין ספק שה-MRI יתפוס נפח נכבד יותר ויותר בעולם הרפואה.