מחלת הקרטוקונוס נקראת גם "בעיית הראייה של גיל ההתבגרות". היא מופיעה לראשונה בשלהי גיל ההתבגרות; ועלולה לגרום להפרעה חמורה בראייה. זוהי בעצם מחלה מתקדמת של הקרנית. במאמר זה, ניגע במהי מחלת הקרטוקונוס, מי יכול ללקות בה, והאם היא מסוכנת?

מהו בעצם קרטוקונוס?

קרטוקונוס היא מחלה תורשתית. היא נוטה לחמיר אצל מטופלים הנוטים לשפשף את עיניהם. מקור המילה הוא בשפה היוונית. משמעותה קרנית (Kera) חרוטית (Conus). אצל אנשים הלוקים במחלה זו, נוצר מצב בו הקרנית הולכת ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורת כיפה סימטרית לצורה קמורה ולא סימטרית. בנוסף, מחלה זו יכולה גם להיגרם כתוצאה משפשוף כרוני של העיניים במשך שנים רבות, על רקע דלקת אלרגית בעיניים. אצל אנשים שיש להם קרטוקונוס, הקרנית הופכת דקה וחלשה. כתוצאה מכך הקרנית מאבדת את הצורה המקורית שלה, מה שגורם לה למראה קעור ואי-סימטרי.

כיצד מחלה זו מתבטאת?

קרטוקונוס מתבטא בכך שהקרנית הולכת ונעשית דקה במקביל לכך שהיא הולכת ונעשית קמורה יותר עם הזמן. הוא מקבל מעין צורה חרוטית. הצורה חסרת הסימטריה של הקרנית גורמת למצב של שבירת קרני האור, ובכך הן אינן מתמקדות היטב על פני הרשתית. זה מוביל למצב בו הדמות שבסופו של דבר מתקבלת על הרשתית, נראית מעוותת ולא ברורה. התוצאה של מחלת הקרטוקונוס, ברוב המקרים, היא הופעה של צילינדר גבוה במיוחד במשקפיים, וירידה בחדות ובאיכות הכללית של הראייה.

כאשר מתגלה מקרה של קרטוקונוס מומלץ לבדוק את כל בני המשפחה. זוהי מחלה תורשתית, ולפעמים עלולים להתגלות מקרים נוספים שלה באותה המשפחה.

טיפול במחלת הקרטוקונוס

קרטוקונוס היא מחלה תורשתית. ברוב המקרים, היא תתחיל בגיל ההתבגרות. מחלה זו פוגעת ב-2 העיניים. לפעמים, גם באופן לא מאוזן במיוחד, בצורה בלתי סימטרית בין העיניים. מחלה זו מתקדמת בהדרגה. לא ניתן למנוע את הופעת המחלה, אולם ניתן להאט ואפילו לבלום את קצב ההתקדמות שלה. לא ניתן לתקן מצב זה בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. מה שכן, ברוב המקרים ניתן לטפל בה ולבלום את ההידרדרות בראייה. ניתן לאבחן מחלה זו בעזרת שימוש במנורת סדק (מעין מיקרוסקופ); וכן באמצעות מיפוי ממוחשב של הקרנית.

על מנת לשפר את הראייה, ניתן להרכיב עדשות מגע מיוחדות. בחלק מהמקרים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית על מנת לטפל במצב. במחלה זו, ניתן להילחם באמצעות טיפולים שונים כמו השתלת טבעות לחיזוק הקרנית; טיפול בקרני UV (קרוס-לינקינג); או השתלת קרנית מתורם.

במקרים קשים של קרטוקונוס, כאשר עדשות מגע לא יכולות יותר לשפר את הראייה או כשלא ניתן יותר להרכיב אותן, כדאי לבצע השתלת קרנית. לאחרונה פותחו מספר שיטות טיפוליות מתקדמות שביכולתן לשפר את הראייה, להקטין את הצורך בעדשות מגע או משקפיים; ולמנוע מצב של אובדן כושר הראייה המצריך השתלת קרנית מתורם.

האם קרטוקונוס זו מחלה מסוכנת?

רופא עיניים יכול לאבחן את המחלה כבר בשלביה הראשוניים שלה. הוא עושה זאת בעזרת מכשור רפואי הנמצא במרפאה שלו. רופא העיניים הוא זה שיוכל להמליץ על דרך הטיפול המתאימה ביותר לכל מטופל. זאת כמובן, על פי דרגת החומרה של המחלה בעת האבחון. אם מחלת קרטוקונוס לא מטופלת בזמן, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בראייה שתוביל, במצבים חמורים, אף לעיוורון.

בדיקת MRI היא הדרך הטובה ביותר לאבחן במדויק מצבים רפואיים מורכבים. בנוסף נחשב אמצעי דימות זה לבטוח ביותר. בהתאם אין פלא שכחלק ממעקב אחרי הריון, ובפרט כשישנו חשד לבעיה כלשהי, מומלצת בדיקה זו. כאן תמצאו מידע מפורט על האופן שבו מתבצעת ה-MRI, המקרים שבהם היא נערכת במהלך הריון וההשפעות האפשריות שלה על האישה ההרה ועל העובר.

מהי בדיקת MRI?

MRI הוא ראשי תיבות של הביטוי Magnetic Resonance Imaging, ובעברית: דימות בתהודה מגנטית. הנבדקת מוכנסת אל שדה מגנטי עוצמתי (אבל בטוח לחלוטין!) ושם משוגרים אליה ו/או אל העובר גלי רדיו. השילוב בין השדה המגנטי וגלי הרדיו מוביל לתזוזה של יוני המימן (שהם חלק ממולקולות מים בגופנו). תזוזה זו, וכן החזרה למקום שבו היו היונים מלכתחילה לאחר שמופסק שידור גלי הרדיו, מתועדות. השלב הבא הוא פענוח הממצאים והתוצאה המתקבלת היא תמונה מפורטת ומדויקת של רקמות ושל איברים פנימיים.

באילו מקרים מומלצת בדיקת MRI בזמן הריון?

ישנם שני סוגי מצבים שבהם מומלצת MRI בהריון: כשישנו חשד להתפתחות לא תקינה של העובר או כשרוצים לוודא מהו מצבה הרפואי של האישה ההרה.

במסגרת כל הריון כמעט נערכות בדיקות מעקב שגרתיות. אם צילום אולטרסאונד גורם לרופא שעוקב אחרי התפתחות העובר לחשוד שמא ישנם מומים מסוימים או פגיעה מוחית כלשהי בעובר, בדרך כלל ההמלצה תהיה לעבור בדיקת דימות מתקדמת יותר כדי להבין מהו המצב. מכשירי MRI מצטיינים בהדגמת הנעשה במוח העובר, שמטבע הדברים הוא איבר זעיר אבל מורכב להפליא. בפרט מזוהה באמצעות בדיקת MRI בזמן הריון הפרעות בחומר האפור, גידולים, זיהומים ודימומים. גם חריגות קטנות מודגמות היטב על-ידי ה-MRI (כשכמובן חשובה גם איכות הפענוח), כך שההורים יוכלו לקבל את כל ההחלטות הנדרשות על סמך תמונת המצב המפורטת ביותר האפשרית.

MRI בהריון עקב חשש לבריאותה של האם מתבצע במקרים של חשש לפגיעה בכלי דם (דלף, חסימה, מפרצת), חשד למחלה שקשורה לאחד האיברים הפנימיים בחלל הבטן (כבד, לבלב, כליות, מעיים), חשד לגידול סרטני, בעיה שקשורה לרקמות במוח ועוד. בהקשר זה חשוב להדגיש שבניגוד ל-CT שמחייבת חשיפה לקרינה שעלולה להיות מסוכנת לעובר, בדיקות MRI הן בטוחות לגמרי גם לנשים הרות.

השפעות MRI במהלך הריון על האם והעובר

MRI בהריון הינה כאמור בדיקה בטוחה לחלוטין. השפעות השדה המגנטי על האישה ההרה ועל העובר נבחנו בקפידה במחקרים רבים, והמסקנה החד משמעית היא שהבדיקה עצמה אינה מזיקה. מי שכן עלול לסכן את העובר הוא חומר בשם גדוליניום שלעתים נעשה בו שימוש במסגרת בדיקות MRI.

מטרת הגדוליניום היא להקל על הפענוח. מאחר שאף אמא לא רוצה לסכן את העובר שלא לצורך מומלץ לוותר על חומר ניגוד זה. במקרים מורכבים או כשיש ספקות לגבי תוצאות הפענוח ואמינותן, ניתן לבקש חוות דעת נוספת מנוירורדיולוג בכיר ובעל ניסיון עשיר בפענוח תוצאות MRI לעוברים ולנשים הרות. שירות זה מספק תשובות מפורטות תוך 24 שעות ובנוסף תקבלו מאיש המקצוע עתיר הניסיון הסברים מפורטים לגבי הממצאים, כך שתוכלו לדעת בדיוק מהו מצב העובר ומהו מצב האם.