מחלת הקרטוקונוס נקראת גם "בעיית הראייה של גיל ההתבגרות". היא מופיעה לראשונה בשלהי גיל ההתבגרות; ועלולה לגרום להפרעה חמורה בראייה. זוהי בעצם מחלה מתקדמת של הקרנית. במאמר זה, ניגע במהי מחלת הקרטוקונוס, מי יכול ללקות בה, והאם היא מסוכנת?
מהו בעצם קרטוקונוס?
קרטוקונוס היא מחלה תורשתית. היא נוטה לחמיר אצל מטופלים הנוטים לשפשף את עיניהם. מקור המילה הוא בשפה היוונית. משמעותה קרנית (Kera) חרוטית (Conus). אצל אנשים הלוקים במחלה זו, נוצר מצב בו הקרנית הולכת ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורת כיפה סימטרית לצורה קמורה ולא סימטרית. בנוסף, מחלה זו יכולה גם להיגרם כתוצאה משפשוף כרוני של העיניים במשך שנים רבות, על רקע דלקת אלרגית בעיניים. אצל אנשים שיש להם קרטוקונוס, הקרנית הופכת דקה וחלשה. כתוצאה מכך הקרנית מאבדת את הצורה המקורית שלה, מה שגורם לה למראה קעור ואי-סימטרי.
כיצד מחלה זו מתבטאת?
קרטוקונוס מתבטא בכך שהקרנית הולכת ונעשית דקה במקביל לכך שהיא הולכת ונעשית קמורה יותר עם הזמן. הוא מקבל מעין צורה חרוטית. הצורה חסרת הסימטריה של הקרנית גורמת למצב של שבירת קרני האור, ובכך הן אינן מתמקדות היטב על פני הרשתית. זה מוביל למצב בו הדמות שבסופו של דבר מתקבלת על הרשתית, נראית מעוותת ולא ברורה. התוצאה של מחלת הקרטוקונוס, ברוב המקרים, היא הופעה של צילינדר גבוה במיוחד במשקפיים, וירידה בחדות ובאיכות הכללית של הראייה.
כאשר מתגלה מקרה של קרטוקונוס מומלץ לבדוק את כל בני המשפחה. זוהי מחלה תורשתית, ולפעמים עלולים להתגלות מקרים נוספים שלה באותה המשפחה.
טיפול במחלת הקרטוקונוס
קרטוקונוס היא מחלה תורשתית. ברוב המקרים, היא תתחיל בגיל ההתבגרות. מחלה זו פוגעת ב-2 העיניים. לפעמים, גם באופן לא מאוזן במיוחד, בצורה בלתי סימטרית בין העיניים. מחלה זו מתקדמת בהדרגה. לא ניתן למנוע את הופעת המחלה, אולם ניתן להאט ואפילו לבלום את קצב ההתקדמות שלה. לא ניתן לתקן מצב זה בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. מה שכן, ברוב המקרים ניתן לטפל בה ולבלום את ההידרדרות בראייה. ניתן לאבחן מחלה זו בעזרת שימוש במנורת סדק (מעין מיקרוסקופ); וכן באמצעות מיפוי ממוחשב של הקרנית.
על מנת לשפר את הראייה, ניתן להרכיב עדשות מגע מיוחדות. בחלק מהמקרים יהיה צורך בהתערבות ניתוחית על מנת לטפל במצב. במחלה זו, ניתן להילחם באמצעות טיפולים שונים כמו השתלת טבעות לחיזוק הקרנית; טיפול בקרני UV (קרוס-לינקינג); או השתלת קרנית מתורם.
במקרים קשים של קרטוקונוס, כאשר עדשות מגע לא יכולות יותר לשפר את הראייה או כשלא ניתן יותר להרכיב אותן, כדאי לבצע השתלת קרנית. לאחרונה פותחו מספר שיטות טיפוליות מתקדמות שביכולתן לשפר את הראייה, להקטין את הצורך בעדשות מגע או משקפיים; ולמנוע מצב של אובדן כושר הראייה המצריך השתלת קרנית מתורם.
האם קרטוקונוס זו מחלה מסוכנת?
רופא עיניים יכול לאבחן את המחלה כבר בשלביה הראשוניים שלה. הוא עושה זאת בעזרת מכשור רפואי הנמצא במרפאה שלו. רופא העיניים הוא זה שיוכל להמליץ על דרך הטיפול המתאימה ביותר לכל מטופל. זאת כמובן, על פי דרגת החומרה של המחלה בעת האבחון. אם מחלת קרטוקונוס לא מטופלת בזמן, עלולה להיווצר פגיעה משמעותית בראייה שתוביל, במצבים חמורים, אף לעיוורון.